החלטה בתיק ת"א 3667-09-12

עסקינן בבקשה לבטל או לעכב ביצוע של החלטה קודמת שנתתי בתיק זה, בה נעתרתי למתן צו עשה.

רקע כללי -

1.         המבקשת מס' 1 (להלן: " בת שבע"), המבקש מס' 3 (להלן: " יורם"), המבקש מס' 4 (להלן: " דוד"), המבקשת מס' 5 (להלן: " רחל") והמשיב מס' 1 (להלן: " חיים") הינם אחים ואחיות, ילדיהם של המנוחים ה"ה יוסף חיון ואסתר חיון ז"ל (להלן: " המנוחים"). המנוחים הותירו אחריהם משק (להלן: " המשק") במושב גבע כרמל (להלן: " גבע כרמל")  ובו שלוש יחידות דיור. בראשונה - מתגוררים חיים ואשתו (להלן: " זיוה"), בשניה מתגוררים יורם ואשתו (להלן: " רינה"), והשלישית - ריקה (להלן: " היחידה"). לאחר פטירת המנוחים הגישו חיים וזיוה בקשה להכיר בהם כ"בנים ממשיכים" ולקבל את הזכויות במשק. ביום 21.9.2009 התקבלה החלטה אצל גבע כרמל לרשום את חיים וזיוה כבנים ממשיכים לגבי המשק.

2.         או אז הגישו יורם ורינה תביעה למתן צו הצהרתי לפיו לא ניתן להכריז על "בן ממשיך" לגבי המשק, לפיו חיים אינו זכאי להחשב כבן ממשיך וכי ככל שניתן להכריז על בן ממשיך - הרי שיורם ראוי לשאת בתואר זה. תביעה זו הוגשה לבהמ"ש לענייני משפחה בקריות (תמ"ש 48862-12-10) אך ביום 21.12.11 הורה כב' השופט נאמן על מחיקת התביעה מחמת חוסר סמכות עניינית.

3.         השלב הבא היה הגשת התביעה העיקרית בתיק זה שלפני, כאשר יורם ורינה הם התובעים, חיים וזיוה הם הנתבעים (יחד עם המינהל, הסוכנות וגבע כרמל), ודוד, בת שבע ורחל הינם המשיבים הפורמלים. בכתב התביעה העיקרי - מבקשים יורם ורינה לקבוע כי לא ניתן להעביר את המשק לחיים כבן ממשיך, וכי אם ניתן לקבוע בן ממשיך - הריהו יורם ולא חיים. שלושת המשיבים הפורמלים הודיעו כי הם מצטרפים לתביעה. חיים וזיוה, מן הסתם, מתנגדים למבוקש בתביעה העיקרית. המינהל, הסוכנות וגבע כרמל הגישו אף הם את כתב הגנתם ובו פורטה עמדתם.

4.         מכאן, שניתן לקצר ולומר כי חמשת ילדי המנוחים מתחלקים לשני מחנות - מחד: האח חיים, ומנגד: האחים והאחיות - יורם, דוד בת שבע ורחל.

הבקשה הקודמת למתן צו עשה -

5.         ביום 25/10/12 הגישו בת שבע ובעלה (להלן: " זאב") בקשה לצו עשה במסגרתה ביקשו לאפשר להם לגור ביחידה (הריקה). בבקשה הם טענו כי מצבם הכלכלי קשה ביותר בימים אלו לאור "הסתבכות" עסקית שנכפתה עליהם בשל מעילה שביצע אחיו של זאב (להלן: " נפתלי") בכספי העסק שהיה משותף לזאב ולנפתלי. עוד הסבירו בת שבע וזאב כי לאור חובותיהם כלפי בנקים ונושים נוספים, הם נאלצו למכור את דירתם, כי עליהם לפנות את הדירה בימים הקרובים וכי אין להם לאן לעבור. בהתאם, עתרו בת שבע וזאב למתן צו שיאפשר להם לעשות שימוש ביחידה, אשר עומדת ללא כל שימוש, לתקופה של 36 חודשים, תוך שהם מתחייבים לפנותה בכל אימת שידרשו לעשות כן. הוסיפו ונימקו בת שבע וזאב כי ככל שתתקבל התביעה ויבוטלו זכויותיהם של חיים וזיוה כבנים ממשיכים במשק, אזי שלכל חמשת הילדים של המנוחים תהאנה זכויות בירושה ובעזבון של המנוחים, וכנגזר מכך - גם לבת שבע תהא זכות (חלקית) לגבי המשק בכלל, ולגבי היחידה בפרט. יורם, דוד ורחל צרפו לבקשה הקודמת את הסכמתם לכך שבת שבע וזאב יעשו שימוש ביחידה.

6.         חיים וזיוה התנגדו. לטענתם מצבם הכלכלי של בת שבע וזאב אינו כה חמור כפי שהם מנסים להציג וכי הם יכולים למצוא פתרון דיור חלופי אחר. לטענתם, רצונם של בת שבע וזאב הינו "לקבוע עובדות בשטח" (כלשונם), דהיינו - "להשתקע" ביחידה, דבר אשר יסכל את יכולתם של חיים וזיוה לנצל את היחידה, אשר מהווה חלק מהמשק, אשר הזכויות בו מגיעות להם כבנים ממשיכים. חיים וזיוה סבורים כי הבקשה נועדה לשנות את המצב הקיים ולהקשות על ביצועו של פסק הדין שינתן בסוף ההליך העיקרי, אם התביעה תדחה וינתן צו של פינוי. עוד מציינים חיים וזיוה כי לאור העובדה שהזכויות במשק שנויות במחלוקת המתבררת בתיק זה - הם עצמם נמנעו מלאכלס את היחידה עד כה ואין סיבה לאפשר "לצד שכנגד" לעשות כן. טענה אחרונה שבפי חיים וזיוה הינה כי בין המשפחות שוררים יחסים עכורים ביותר ומגורים צמודים ילבו את האש עוד יותר.

ההכרעה בבקשה הקודמת -

7.         במהלך הדיון שהתקיים ביום 3/12/2012 חזרו הצדדים על עיקר טענותיהם והוסכם כי בהמ"ש יתן את החלטתו בבקשה על בסיס המסמכים והטיעונים ללא חקירות של הנוכחים.

8.         עוד באותו יום ניתנה החלטתי הקודמת (לעיל ולהלן: " ההחלטה הקודמת"), לפיה אפשרתי לבת שבע ולזאב לעשות שימוש ביחידה, בכפוף להפקדת ערבות בנקאית וערבות צד ג' בסכומים מסוימים (כמפורט בסעיף 16 לאותה החלטה) להבטחת תשלום אפשרי של דמי שימוש עתידיים ולהבטחת הפינוי העתידי - למקרה ויינתנו החלטות בעתיד לגבי פינוי או תשלום שכזה.

9.         ביום 9/12/12 הודיעו בת שבע וזאב שלתיק הוגשו שתי ערבויות בנקאיות אשר עונות על הדרישות שנקבעו בהחלטה הקודמת.

הבקשה הנוכחית -

10.     לא חלפו 3 ימים וחיים וזיוה הגישו את הבקשה הנוכחית לביטול ההחלטה קודמת או לעיכוב ביצועה עד להכרעה בערעור שיוגש לגביה. לטענתם, בת שבע וזאב לא הציגו בפני ביהמ"ש נתוני אמת באשר למצבם הכלכלי והמצב "טוב בהרבה" מאשר המצג שהוצג לפני ביהמ"ש. עוד הם טוענים כי בת שבע וזאב החלו בביצוע עבודות שיפוצים משמעותיות ביחידה, בניגוד להחלטה ובניגוד לכל דין וכי זהו טעם נוסף לשקול שנית את מצב הדברים. בת שבע וזאב הגישו תגובה ואף התקיים דיון במעמד הצדדים אשר במהלכו נחקרו ארוכות בת שבע, זאב וחיים.

דיון והכרעה -

11.     לאחר ששקלתי שנית את הנתונים, מצאתי שיש מקום להורות על ביטול ההחלטה הקודמת, משמע, שאין לאפשר לבת שבע ולזאב לעשות שימוש ביחידה. אני מודעת לכך שיש בכך כדי לשנות את עמדתי בהחלטה הקודמת, אך נדמה לי שהנתונים החדשים שהתבררו לגבי המצב הכלכלי של בני הזוג (ואשר לא היו ידועים טרם מתן ההחלטה הקודמת) ביחד עם הנתונים באשר להתנהלות של בת שבע וזאב לאחר מתן ההחלטה הקודמת מחייבים את המסקנה אליה הגעתי  - והכל מחמת הנימוקים שאפרט להלן.

12.     ראשית, מחקירותיהם של בת שבע וזאב עולה שהמצב הכלכלי של התא המשפחתי שלהם אינו כה חמור, עד כדי שלא יהא באפשרותם למצוא פתרון דיון חלופי. אין ספק שהם אכן נקלעו למצב קשה עקב הסתבכות עסקית, בכל הנוגע לניהול חנות למוצרי ספורט אשר קרסה, ואשר נוהלה על ידי זאב ואחיו, נפתלי (וראו כי בין בת שבע וזאב לבין נפתלי מתנהלת תביעה בבהמ"ש לענייני משפחה בבהמ"ש זה (תמ"ש 35106-05-12) בו תובעים בני הזוג 450,000 ש"ח מאת האח). כמובן שאין צורך להידרש לפרטי הסכסוך ואצא מנקודת הנחה שאכן בעקבות סכסוך זה הורע משמעותית מצבם של בת שבע וזאב. אני מוכנה אף לקבל את טענתם לפיה עקב מצב זה הם נאלצו למכור את בית מגוריהם בגבע כרמל.

13.     עם זאת, שוכנעתי, לאחר ששמעתי את החקירות של בת שבע וזאב (לרבות ההפניות למסמכים מסוימים במהלך החקירה) - כי במאמץ סביר הם יכולים להרשות לעצמם לגור במקום אחר והצגתם כחסרי יכולת כלכלית לחלוטין לא היתה מדויקת (וראו כי בסעיף 21 לבקשתם של בת שבע וזאב הם טוענים כי בשל מצבם הכלכלי הקשה אין ידם משגת לשכור כל נכס אחר).